כנס הורוביץ לחברה כלכלה 2017 תפריט

הבוקר, בפתיחת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה  אמר שר החינוך נפתלי בנט, כי "הקו המנחה בשנתיים הקרובות במערכת החינוך יהיה חינוך ליזמות. קיים חוסר מתאם עמוק בין מה שאנחנו בונים בדמות הבוגר במערכת החינוך הישראלית לבין מה שבפועל צריך. זה לא סוד שילדה שנכנסת לכיתה א' היום - כשהיא תצא לשוק עבודה – רוב מקומות העבודה שקיימים היום כבר לא יהיו, ומקצועות חדשים ייוולדו. 
בשלב הראשון – נצמצם את היקף החומר הנלמד ונפנה 30 אחוז מהזמן ללמידה אקטיבית כמו עבודת חקר. מדובר בשינוי תרבותי במערכת החינוך. 

ההבדל מבחינתי בין יזמות לבין חדשנות הוא שחדשנות באה לידי ביטוי ברעיון. יזמות לעומת זאת, באה לידי ביטוי במי שמוציא את הרעיון לפועל. אנחנו נכנסים לעידן שבו נצטרך שאחוז יותר גבוה מהאנשים בחברה שלנו יהיו יזמים חברתיים, חינוכיים, עסקיים. יש להטמיע זאת מגיל גן. עד היום, הוצאנו מהילדים את הרצון הזה – צריך להחזיר אותו. קצת פחות משמעות, יותר יזמות!"

בתגובה לשאלה בנושא הקוד האתי שחיבר פרופ' אסא כשר, אמר בנט, כי "הקוד האתי הוא לא עשרת הדיברות. יחד עם זאת אין עוד קוד בעולם שבנוי על כל כך הרבה ויכוחים. הנחת טיוטת הקוד האתי היא נקודת פתיחה לדיאלוג, זהו חלק מתהליך לנסות ולבנות הסכמה רחבה בנושא."

פרופ' נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל השתתף היום במסגרת כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה במושב בנושא שוק העבודה שם ציין כי "הבעיה או האתגר, תלוי את מי שואלים, הוא שפריון העבודה בישראל כמו גם מיומנויות המורים הם מהנמוכים ב-OECD". פרופ' זוסמן הוסיף כי "המורה הממוצע בישראל הוא רק קצת מעל טורקיה וצ'ילה ומה שיותר מטריד זה שאנחנו לא מצליחים לסגור את הפער מול המדינות המובילות בעולם כבר לפחות ארבעה עשורים."  (מצ"ב המצגת של פרופ' זוסמן)

במסגרת המושב הוצג מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא אתגרים והיערכות בשוק העבודה העתידי. דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה, במכון הישראלי לדמוקרטיה שהציגה את תוצרי צוות העבודה אמרה במושב כי "זיהינו שיש ואקום בישראל בעוד שמדינות ברחבי העולם נערכות למגמות ולשינויים הצפויות. יש בכך איומים והזדמנויות וזו שאלה של איך נערכים לכך. כאשר בחנו מגמות בשוק העבודה מצאנו כי 65% מהמתחילים חינוך יסודי יעבדו במקצוע שעדיין אינו קיים. לכן אין לנו אלא להיערך למהירות השינויים בשוק העבודה ברחבי העולם". 

פרופ' נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל דן בסוגיות פריון העבודה בישראל והוסיף כי "הבעיה של אי השוויון מתחילה אולי בגן ובבית הספר, אך היא נמשכת לתוך שוק העבודה ואם רוצים לסגור פערים בפריון, אז צריך לצמצם את אי-השוויון. במבחנים אנחנו מוצאים שבת"א מיומנויות המורים גבוהות ב-50% מהמיומנויות של המורים במגזר הערבי. מערכת החינוך חייבת לפעול לצמצום האי שוויון כי שם זה מתחיל". פרופ' זוסמן ציין כי אחד המפתחות לצמצום אי-השוויון היא באמצעות הפניית מורים טובים בעלי מיומנויות גבוהות לצמצום הפערים.

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות ציין כי "אנחנו יכולים לראות שחסמי הכניסה לתחומי תעסוקה שונים, ביניהם תחום התוכנה, יורדים וישנם יותר אנשים גם בלי הכשרה רשמית שיכולים להשתלב. בישראל אנחנו מתבדלים ברוח יזמית מאוד גדולה, אם רואים שני אנשים הולכים יחד, זה כנראה כי הם מקימים סטארט אפ".

פרופ' יוג'ין קנדל דן בצורכי תעשיית ההיי-טק וציין כי "ברור שסוג כוח האדם הנחוץ לשתי הכלכלות האלה (היי-טק ויתר ענפי המשק) הוא מאוד שונה, וצריך לטפל בשניהם בדרכים שונות. עד היום אין באמת נתון שאומר כמה אנשים חסרים בכל תחום ותחום, כאשר אנחנו יודעים שכנראה מדובר באלפים רבים של עובדים חסרים. זה שלב ראשוני ותנאי הכרחי לטיפול בבעיה".

יורם יעקובי, מנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל אמר כי "לא נכון לשאול כמה מהנדסים חסרים היום בתעשיית ההי טק. השאלה הרלוונטית היא כמה מהנדסים יצטרכו בעוד עשור. העולם משתנה, והיום אין תעשיה שאין בה היי טק". יעקובי הוסיף כי "הילדים שאנחנו מחנכים היום בבית הספר- העתיד שלהם יאופיין במקצועות אחרים לגמרי ממה שאנחנו מכירים היום. אומנם משרד החינוך נרתם בכל הכוח בסוגיית המתמטיקה, אבל ב- 15 השנים האחרונות לא יצרה ההשכלה הגבוהה יותר מהנדסים". יעקובי ציין כי הטיעונים של האוניברסיטאות על מחסור במשאבים היא לא רלוונטית "לא צריך היום מרצה שיעמוד מול 500 סטודנטים בשביל ללמד מדעי המחשב. אנחנו צריכים שלכולם יהיה בסיס של תכנות, ולכן יש להכניס לימודי תכנות מגיל צעיר בבתי הספר".

מולי אדן לשעבר סגן נשיא אינטל העולמי אמר "אני פרנואידי ואני חרד. אם לא ניערך, אני רואה עשרות אלפי עובדים מובטלים. זה פוגע בשכבה הסוציו-אקונומית הנמוכה ואחר כך ביתר החברה. אפשר להיערך לזה, אוטומציה ורובוטיקה יכולים להעלות פריון, אך אנחנו לא ערוכים לזה. השינוי שאנחנו עומדים בפניו הוא אקספוננציאלי והתשובות של משרדי הממשלה הן תשובות ליניאריות. אני חושב שמדינת ישראל תהיה לא רלוונטית. האויב הכי גדול של חדשנות ויצירתיות היא ההצלחה כי היא מובילה לשאננות. הייתי רוצה לראות גוף ממשלתי אחד שיהיה אחראי על הנושא הזה שיציב יעדים מדידים כמו שעשו עם מקצוע המתמטיקה. אם לא ניערך נכון יוכפל הפער הסוציו אקונומי".

מיכל צוק, המשנה למנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים התייחסה להיערכות הממשלה לשוק העבודה העתידי וציינה כי "שוק העבודה משתנה כבר היום, ואנו רואים כישורים רבים שכבר אינם נדרשים. כל מושג העבודה כמו שאנחנו מכירים אותו היום משתנה, בין אם יותר עבודה כפרילנסרים או אחרים וזה מציב לנו אתגרים רגולטורים וצורך בהקמת רשתות ביטחון".

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן אמר "כי ממשלת ישראל כשלה בטיפול בפערים החברתיים". לדברי ניסנקורן, "זהו כישלון רב שנתי המלווה אותנו כ- 20 שנה. כשמעבירים תקציב, נושא הרווחה תמיד נדחק הצידה וזה מתחדד דווקא היום, כששכר המינימום של מעמד הביניים עולה, והנכים והגמלאים תקועים במקום ובאופן יחסי הולכים אחורה. במדינת ישראל, שבה רוב האזרחים רוצים שוויון, צמצום פערים, וצדק חברתי, יש להפנים כי דרוש שינוי מחשבתי. כמעט בכל חוק ההסדרים נמנעים מרפורמות משמעותיות בתחום החברתי. ממשלת ישראל אומרת למיליון גמלאים ול-250 אלף נכים – אתם שקופים. תפקידנו בהסתדרות, כתנועה חברתית, הוא להילחם בשביל הציבור הזה שלא יכול ולא יודע להילחם. איפה שהממשלה תיכשל בתפקיד אנחנו ניכנס וננסה לעזור."

ניסנקורן הוסיף, "שרגא ברוש ואנוכי מנסים כבר הרבה שנים לבנות מודל שיתוף עם מעסיקים במגזר הפרטי וברוב המקרים מצליחים. לעומת זאת, מול המדינה שולט מודל העימות ולא מודל השיתוף. ברור שמודל השיתוף הוא זה שצריך לשאוף אליו - ולא שינויים חד צדדים של חקיקה וכיפופי ידיים. זה מחייב הלך רוח מאד ברור גם מצד המנהיגים". 
 
שרגא ברוש, יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים בישראל, אמר כי "התעשייה הישראלית מאבדת את כושר התחרות שלה בצורה שצריכה להדליק נורות אדומות בכל מקום שבו נקבעת מדיניות כלכלית. כתוצאה, אנחנו מאבדים את כושר התחרות שלנו. אין מקצוע בתעשייה שלא חסרים בו עובדים היום, הפריון נמוך בצורה מדאיגה ולא ניתן לעבור על כך לסדר היום. כשמחליטים שרוצים להעלות פריון, לא ניתן יהיה לעשות זאת בלי השקעות מסיביות בחינוך הטכנולוגי, וזה מתחיל מבתי הספר והתיכונים. בחו"ל, להיות בעל מקצוע אינה מילת גנאי אלא כבוד - לשם אנו מכוונים. משרד החינוך עשה קפיצת מדרגה משמעותית בנושא – אבל הכסף איננו, וזה מקומם, במיוחד על רקע העובדה שמשרד החינוך מתוקצב שני אחרי משרד הביטחון. אלה כספים קטנים בסדר גודל של מדינה ולא ברור לי מדוע משרד החינוך לא מוצא את הדרך אליהם. באמצעות חינוך טכנולוגי נצליח לסגור פערים והחברה הישראלית תיראה אחרת לגמרי. ילדים למשפחות עניות יוכלו לקבל עתיד טוב הרבה יותר. מאד מכובד להיות סטארט אפ ניישן. אבל כמה מהסטארט-אפים הופכים להיות תעשיות באמת? כמה הופכים לצ'ק פוינט? המדינה צריכה לגדל אנשים, ואחרי שהם גדלים להזרים כספים ולאפשר לעוד אלפי אנשים לעבוד ולהעלות את רמת החיים שלהם. אנחנו צריכים להקים חברה ומדינה אחרת." 

עוד הוסיף ברוש, בתשובה לשאלה איך צריך להתייחס לעולם העבודה העתידי? – "הכל ניהול. כשכיהנתי כיו"ר שירות התעסוקה השבתנו את השירות למשך חודש, ומה קרה? לא קרה כלום. לעומת זאת בעיריית רמת גן פיטרנו 200 עובדים כי הבנו שהעיר לא יכולה להתנהל כך. אז מי שאומר שאי אפשר לפטר אנשים בשירות הציבורי - זו אגדה לא אמיתית. כשמקשיבים ויש נכונות להתפשר ולא לרוץ לעיתון – לא רואים שביתות ומחלוקות."

פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אמר כי "לא צריך לתת את הקרדיט לאמיר לוי אלא לשר האוצר וראש הממשלה. פקידים לא צריכים לקחת קרדיט. אין רפורמות בחוק ההסדרים בנושא שוק העבודה כי מפחדים. אף פעם לא הבנתי למה מורה בן 50 צריך להרוויח פי 2 ממורה בן 25. מה הוא עובד יותר קשה או יותר טוב? הוא צריך את הכסף יותר? לא. דווקא הצעירים צריכים יותר את הכסף מאלה שהם בני 55. התשובה היא - כי זה יותר נוח לכולם. כל הארגונים דואגים קודם כל למבוגרים ואח"כ לצעירים.

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל אמרה הערב במסגרת כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה  כי "היעד שלנו צריך להיות חברה אחת וכלכלה אחת. המצב של שתי כלכלות (שהוא המצב כיום) לא מוביל אותנו לחברה אחת, אם נרצה לצמצם פערים צריך לעבור לכלכה אחת שבה כל חלקי המשק נהנים מצמיחה, עושים שימוש בחדשנות ומתאפיינים בפריון גבוהה ועובדים מיומנים - לא רק בהיי-טק. המצב כיום בישראל הוא שהסטארטאפים הם הקטר של המשק, והם שפועלים לפי מדדי החדשנות הבין לאומית". 

פלוג הוסיפה כי "שיעור המשרות בתחום ההי טק בישראל הוא הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות ועומד על 9%, כאשר במרכז ובת"א יש ריכוז גבוה של משרות בהיי טק (15%) ובהתאמה שם גם אחוז התושבים שהם עובדי היי-טק הוא גבוה (12%)." 

פלוג הדגישה כי "זה קצת מביך למדינה שנקראת סטארטאפ ניישן להיות בתחתית המדינות המפותחות מבחינת המיומנויות של האוכלוסייה הבוגרת, כאשר גם מבחני הפיז"ה לא מראים תוצאה מעודדת יותר. צמצום הפערים בין שני חלקי הכלכלה הוא תנאי הכרחי לצמצום הפערים בחברה, והדרך לשם עוברת דרך צמיחה מכלילה, שמשמעותה לשדרג את הכלכלה כולה ובתוך כך גם את הכלכלה המתחדשת". 
במסגרת מושב בנושא הפנסיה, הוצגו ממצאים ראשונים של מחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף המוסד לביטוח הלאומי שמצאו כי ההבדל הגדול בתוחלת החיים, במיוחד בין גברים, בעשירונים השונים,  לצד העובדה כי קרנות הפנסיה נסחרות בבורסה, מוביל לאי שוויון בחלוקת הפנסיה בישראל. 

דורית סלינג'ר הממונה על שוק ההון, הביטחון והחיסכון אמרה במושב מיוחד בנושא הפנסיה כי "היום אנשים עוברים מספר פעמים מקומות עבודה ומושכים את כספי הפיצויים. מדובר ב40% מהחיסכון הפנסיוני. צריכים לעשות יותר כדי שכספי הפיצויים לא יימשכו. אנחנו חושבים שצריכה להיות גמישות מוגבלת בנושא הזה".

סלינג'ר הוסיפה כי "אין לנו התאמה מלאה של המערכת הפנסיונית ושל תמריצי החיסכון לעולם העבודה המודרני. היום אנשים מתחילים לעבוד בגיל מאוחר, בלי רצף של עבודה, התנהגות ההכנסה אינה סטטית, יש שנים שבהן ההכנסה בשיאה ויש שנים שאין הכנסה. ההכנסה אינה קבועה כמו בעבר. מנגד, אין שום עידוד או תמריץ לאנשים האלה לחסוך בשנים שיש להם יותר, כלומר לא התאמנו את הפנסיה לעולם העבודה המשתנה. אנחנו חיים יותר שנים, וכאשר אנחנו פורשים יש עוד כ-20-25 שנים שבהן אנחנו חיים. זו תקופה ארוכה. לכן, חייבים להתייחס באופן רציני לעבודה לאחר גיל הפרישה ולייצר תמריצים לכך, ובוודאי שמי שיכול לעבוד מעבר לגיל פרישה זה רצוי".

סלינג'ר ציינה כי "פנסיונר רגיש לשינויים בהכנסה שלו ולכן הנושא של היציבות הוא קריטי עבור הפורש לגמלאות. לכן סברנו שנכון להעניק את היציבות שמקנות אגרות החוב המיועדות בשלב קבלת הקצבה. שיעור ההכנסה היציבה שהמדינה נותנת לפנסיונרים גדול יותר ברמות ההכנסה הנמוכות לעומת רמות ההכנסה הגבוהות".

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר אמר הבוקר במסגרת כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר כי "אין דבר יותר דמוקרטי מהגנת הרוב מפני מיעוט. ברגולציה ובעודף הרגולציה 99% מהציבור סובל ו1%% מהציבור מרוויח הרבה. כדי להיות הכי דמוקרטים שיש אנחנו צריכים להעביר את חוק ההסדרים בנובמבר כדי שנוכל לסייע גם לכלכלה שלנו וגם לעסקים שלנו. חוק ההסדרים אותו אנו כבר מכינים יתמקד ברגולציה ולכן צריך לדאוג שהוא יעבור".

במסגרת המושב דנו הדוברים במהלכים הנדרשים לטיוב פעילות המגזר העסקי תוך שימוש בכלים מתקדמים של כלכלה התנהגותית. ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר ויו"ר לביא קפיטל אמר "הנושא של רגולציה מכבידה מביאה לפריון הנמוך. ירדנו ממקום 26 למקום 51 בתוך עשור במדד ה-doing businesss של הבנק העולמי, כאשר הרגולציה ממשלתית מושכת כלפי מטה את הדירוג הכולל". אריאב הוסיף כי "כל פעם שמתפוצצת פרשיית שחיתות, המסקנה המידית היא שצריך נהלים ורגולציה לתיקון הפערים וזה יוצר עודף רגולציה".

אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה הציג את פעילות הממשלה לטיוב הרגולציה ואמר "הממשלה התחילה בשנתיים האחרונות לטפל בעודף הרגולציה ובמיפוי שערכנו מצאנו שישנם כ-400 סוגי קבוצות של רגולציה וקיבלנו החלטה להוריד  25% ממנה על פני 5 שנים. ב-2016 הצלחנו לחסוך למשק 1.3 מליארד שקל באמצעות הפחתת רגולציה, כאשר כולם מבינים שזה עלויות שאחרת היו מתגלגלות לצרכן." גרונר הוסיף כי "כל עבודה של רגולציה היא קשה, ותמיד יהיה מי שירוויח מעודף רגולציה, אנחנו יודעים ש-99% סובלים מעודף רגולציה ורק אחוז אחד צעקני מרוויח. אנחנו נלחמים בתופעה הזו כי אנחנו מאמינים שאנחנו צריכים לשרת את כל האזרחים שסובלים. אם משרד ממשלתי לא יעמוד בתכנית להפחתת 25% מהרגולציה הוא לא יוכל להוסיף חקיקה ורגולציה נוספת. כלומר, אי אפשר להוסיף רגולציה בלי להוריד רגולציה, ואנחנו עושים זאת כדי להגן על הכלכלה והמגזר העסקי. אנחנו מתכננים רפורמה גדולה בתחום הרפורמה בחוק רישוי העסקים. אנחנו רוצים להגדיר מראש בערך 60-70%% מהעסקים שהם לא מסוכנים. אם המכולת מצהירה שהוא עומד בתנאים הרגולטורים המתאימים הוא יקבל רישיון אוטומטי."

ח"כ אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה התייחס להסרת חסמים להשקעות במשק ואמר כי " הרגולציה הביאה להידרדרות של ישראל במדד עשיית העסקים. היעד שלנו הוא להיות מקום 155 בדירוג של הבנק העולמי. כדי להשיג את היעד הזה אנחנו צריכים מצד אחד לשלב את החרדים ובני המיעוטים כדי להעלות את הפריון ולצד זאת להפחית את הרגולציה".

כהן הוסיף כי "אנחנו נמצאים בעולם כלכלי חדש. לפני כעשור החברות הגדולות בעולם היו חברות האנרגיה והיום החברות הגדולות בעולם הן חברות הטכנולוגיה. הממשלה עושה צעדים ברורים בכלכלה הגלובלית והפחתת המסים בשנתיים האחרונות הייתה דרמטית – 11 מיליארד שקל בבסיס התקציב. הנשיא טראמפ הציב יעד של 15% מס כשאצלנו הוא כבר עומד על 16% בלבד, ובפריפריה זה 7% בלבד, כלומר בישראל אנחנו במצב יותר טוב מארה"ב. לא רק שיש לנו את ההון האנושי המוכשר ביותר, אלא אנחנו מתחרים בעניין המס עם קפריסין ואירלנד, המדינות האגרסיביות ביותר".

כהן הוסיף, כי הוא פועל לשנות את האווירה ה'אנטי עסקית' בישראל. כל מי שמדבר על כך שצריך לראות יותר חינוך, בריאות ורווחה, צריך להבין שצריך יותר מפעלים במדינת ישראל. כל מפעל שנפתח מקצר את התור ל-MRI ומביא יותר כספים לנושאי הבריאות והרווחה.

בעולם החדש אנחנו צריכים להיות ב-40% בהיי-טק, כשאנחנו נמצאים היום ב-20%. ממשלת ישראל קיבלה החלטה נכונה להגדיל ב-40% את מספר הסטודנטים בתחום הזה, ואני חושב שאנחנו צריכים להגדיל אותם אפילו ב-300%. ההשקעה בחינוך ובמקצועות הטכנולוגים היא החשובה ביותר.

יש גם מי שמרוויחים מהרגולציה, אין סיבה שתהיה תקינה מיוחדת בישראל ולכן מאוקטובר מכון התקנים נפתח לתחרות. צריך לשנות בכלל את התקינה במדינת ישראל, אין סיבה שתהיה תקינה ייחודית במדינת ישראל. כל הסכמי הבלעדיות נועדו לצמצם את התחרותיות כדי לגבות יותר כסף מהצרכן ואין סיבה שמוצרי הטואלטיקה וכל תחום אחר יימכרו בישראל במחיר של פי שתיים מארה"ב ומאירופה".

בנושא שיפור הסביבה העסקית בראייה בינלאומית, דיבר Dr. Augusto Lopez-Carlos האחראי על מדד עשיית העסקים של הבנק העולמי ואמר "בשנת 2016, באמצעות מדד עשיית העסקים מעל 130 מדינות הובילו מעל 280 רפורמות, כאשר  25% מהרפורמות הללו הובלו במדינות מפותחות כמו בישראל. המשמעות היא שמדינות לוקחות אחריות על סביבת עשיית העסקים, לכן הייתי מצפה שמדינה כמו ישראל תהיה מעל אסטוניה ולטביה שממוקמות במקום ה-12 וה-13 במיוחד כאשר עד לא מזמן הן היו מדינות לוויין של ברית המועצות הסובייטית. מדינות מגיעות אלינו לבנק העולמי לבדוק מה נעשה במקומות שונים בעולם  ולבחון מה עוד הם יכולים לעשות, מישראל עוד לא הגיעו אלינו". לופז קרלוס הוסיף כי "בישראל לדוגמא, בדקנו את מספר התשלומים שחברה צריכה לשלם למדינה כל שנה, אבל מצאנו שגם מי שעושה את זה מקוון עדיין צריך להגיש עותק מודפס, וזה סותר לחלוטין את כל המשמעות של התשלום המקוון ולכן אנחנו לא מחשיבים את ישראל במדד הזה כי זה פשוט כפילות של התהליך".

פרופ' יובל פלדמן, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הציג את עבודת צוות המכון הישראלי לדמוקרטיה ואמר "אנשים מגיבים אחרת  כשמוטלת עליהם רגולציה. לפני שעושים רגולציה יש צורך לבדוק קודם כיצד אנשים יגיבו לה, ולכן הרגולטור נדרש לתקן אותה בהתאם להטיות השונות בקרב הציבור". פלדמן הוסיף כי "במחקר שעשינו ראינו שבניגוד לטענה הרווחת, הציבור בישראל תומך יחסית בשימוש ממשלת בכלכלה התנהגותית. לישראל יש פוטנציאל להוביל את התחום הזה ברמה העולמית ויעזור למדינה אם הממשל יעזור באיסוף הנתונים לחקר השפעות הרגולציה."

במסגרת המושב בנושא 'הפחתת הנטל הבירוקרטי והרגולטורי', ציין עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כי:  "אנחנו נמצאים בתקופה מאוד קשה במגזר הציבורי, ישנן התקפות חוזרות ונשנות על הלגיטימיות של עבודת הפקידים. שיפור הסביבה העסקית באמצעות הפחתת רגולציה היא חשובה, אבל צריך גם לדאוג לאינטרס הציבורי. אסור שהפחתת הרגולציה תפגע בציבור ובבסיס המשטר. ואסור שמהלך הפחתת בירוקרטיה יהפוך לפגיעה ברגולטורים עצמם או בלגיטימיות שלהם. רגולטור רופס שאומר שבתפקידו להעלים עין בחסות הפחתת הרגולציה פוגע בבסיס המשטר שלנו, כאשר הבסיס של המשטר הדמוקרטי מחייבת מגזר ציבורי מקצועי וחזק.

על ההתקפות שנשמעו כי גל החקיקה מגיע מהפקידים הוסיף ליכט כי "מי שבסוף מביא חקיקה לכנסת זה שרים וחברי כנסת, חלק מהמהלכים באים גם מחקיקה פרטנית. ראיתי שהאימפקט של החקיקה התפתח הרבה מעבר לרגולציה על שכר בכירים, ואני לא מתווכח על התוצאה, אלה לא היו הפקידים. להבדיל ממה שאנשים חושבים רגולטור לא תמיד אוהב לעשות רגולציה".

על האמון בין הרגולטורים למגזר העסקי אמר: "הממשלה חוקקה את חוק הריכוזיות והחליטה שמבנים של פירמידות זה לא טוב. והנה, מתחילים כל התרגילים של רואי החשבון ועורכי הדין ליצור מבנים עוד יותר מורכבים, כדי לעקוף את החוק מרחיבים את הפירמידות וכתוצאה מזה הרגולציה תהיה יותר גדולה".

רוני חזקיהו, החשב הכללי במשרד האוצר אמר היום במסגרת כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה  כי "הסיבה שחזרתי למשרד האוצר הייתה כדי לקדם מהלכים מול המגזר העסקי. הממשק של המדינה עם המגזר העסקי הוא לא יעיל. ישנו עודף רגולציה וחקיקת יתר. כולם יודעים מה חשוב לעשות במיוחד בנושא המיסים, אך הבעיה היא ביישום ובביצוע. ישנה אווירה אנטי עסקית בישראל ואין אוזן קשבת למגזר העסקי במגזר הציבורי ולכן חזרתי למשרד האוצר".

ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו אמר כי המשימה היא לא להפחית את הרגולציה אלא להפוך אותה לחכמה והוסיף "השלטון  המקומי הוא החסם המרכזי בישראל ונמצא שנות דור מהתהליכים שהממשלה מובילה". עוד אמר כי הוא מקדם חוק לביטול אגרות לעסקים בשלוש השנים הראשונות לפעילותם, והמכשול יהיה מול השלטון המקומי.

פרופ' שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך התייחס היום בפתח דבריו במסגרת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון  הישראלי לדמוקרטיה לפתיחת החקירה נגד חברת בזק ואמר: ״אני רוצה לדבר היום על שתי כלכלות - כלכלת החברות הגדולות, וכלכלת החברות הקטנות. כפי שאתם יודעים, פתחנו הבוקר בחקירה גלויה בעניינה של חברות בזק בקשר עם עסקאות בנוגע לבעל השליטה. החקירה הגלויה רק החלה, ולכן כמובן לא אוכל לומר בעניינה דבר.

אמנם היום נדבר על הפערים בין שתי הכלכלות ועל ההקלות שאנחנו מקדמים בנוגע לעסקים קטנים, אך בנושאי אכיפה אין הקלות, אין "הנחת ריקי כהן" ואין "הנחת סלב". הגישה שלנו היא להקל ברגולציה היכן שאפשר, ולאכוף את הדין באופן בלתי-מתפשר היכן שצריך. בעניין זה, אומר רק כי מטריד אותי ומאכזב אותי אותם מקרים בהם בעלי שליטה שוכחים מכך שבחברות ציבוריות בעלי המניות מהציבור הם שותפים שלהם״.

במסגרת המושב הוצגו דרכי הפעולה המיטביות למימון עסקים קטנים ובינוניים בעזרת שוק ההון, ובתוך כך את האתגרים להקמת בורסה מיוחדת או רשימה משנית המיועדות לעסקים קטנים ובינוניים.

עוד הוסיף פרופ' האוזר כי "חברות קטנות מהוות כ-99% מהעסקים בישראל. הן מעסיקות כ-61% מהעובדים, תורמות כ-54% לתל"ג, אבל מקבלות רק כ-25% מהאשראי לעסקים, ובעלות אשראי כמעט כפולה מזו של עסקים גדולים. נראה שיש לנו כלכלה של חברות גדולות וכלכלה אחרת של חברות קטנות. לחברות גדולות קל יותר וזול יותר משום שכל אפיקי גיוס ההון והחוב פתוחים בפניהן: הבנקים, המשקיעים המוסדיים והבורסה. התחרות על מקורות ההון בין אלה מביאה לגיוס הון בעלויות אשראי נמוכות ומחירי הון נמוכים. אך בנוגע לחברות קטנות נכון להיום ערוץ המימון הבנקאי הוא ערוץ כמעט יחיד כיוון שמדובר בעסקים שהם "קטנים" על המשקיעים המוסדיים, וששוק ההון "גדול" עליהם. העובדה שמקורות ההון ממשקיעים מוסדיים ומהבורסה אינם פתוחים בפני החברות הקטנות מייקרת את עלות האשראי להן. את זה אנחנו רוצים לשנות".

לדברי האוזר "הוועדה שמינו שר האוצר ושרת המשפטים בראשותי ובראשות מאיר לוין נועדה לטפל בדיוק בזה: להנגיש בורסה לחברות קטנות". הועדה שאמורה להגיש המלצותיה בסוף חודש יולי, החליטה שזה יהיה שוק מיועד לחברות טכנולוגיה וחברות צמיחה, ותצטרך להחליט אם היא ממליצה על בורסה חדשה לחברות קטנות או רשימה ייעודית בבורסה בתל אביב."

כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה (לשעבר פורום קיסריה) הוא הכנס הכלכלי המוביל בישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה. זה עשרים וארבע שנים שהכנס משמש כצומת שבו נפגשים השיח הציבורי והידע המקצועי בכלכלה ובחברה. זאת במטרה לטייב את תהליכי קבלת ההחלטות בממשל והשבחת איכות המדיניות החברתית והכלכלית של ישראל לטובת הציבור כולו. 
הכנס המתקיים השנה תחת הכותרת "שתי כלכלות- חברה אחת", עוסק בחסמים ובהזדמנויות הקשורות לכלכלה המחדשת מול כלכלה מתחדשת, שוק העבודה העתידי, טיוב רגולציה ועשיית עסקים ובחינה מחודשת של מערך הפנסיה.